סיפורה של תזמורת ירושלים החדשה

תזמורת ירושלים החדשה היא תוצאה של שאיפות משותפות, מוסיקליות ותרבותיות, של עומר אביטל, המנהל המוסיקלי, ויאיר הראל, המנהל האמנותי. אביטל והראל הוקסמו מהמורשת המוסיקלית העשירה המושרשת ברקע הערבי-מוסלמי של קהילות יהודיות. ביחד הם החליטו להרחיב ולפתח מורשת זו. שניהם התנגדו לדעה שרוחה בעבר שכדי ליצור זהות ישראלית חדשה יש למחוק כל זכר לגלות. במניפסט מוסיקלי לקראת פרוייקט הבכורה של התזמורת “אהבת עולמים”, אביטל והראל כתבו: “אנחנו מבקשים לקבץ את הגלויות של הנשמה היהודית אשר גלתה דווקא בארץ ישראל”. תזמורת ירושלים החדשה היא ביטוי לגישה תרבותית שהופכת להיות דומיננטית יותר ויותר בישראל של ימינו. אמנם, קיימים הבדלים ברקע והמקום ממנו נגשו אביטל והראל לפרוייקט החדש. עבור הראל, קיבוץ הגלויות הוא חלק מחזון ציוני רחב היקף המטפח זהות יהודית-ישראלית שעונה לדרישות הדינמיקה התרבותית העכשווית בישראל – זהות פתוחה ותוססת יותר ממה שנשאר מחזון האבות המייסדים של הציונות. בעבור אביטל זהו חלק ממסע אישי ומחקר שורשים מוסיקלי.

אנחנו מבקשים לקבץ את הגלויות של הנשמה היהודית אשר גלתה דווקא בארץ ישראל.

הראל המשיך את דרכו של מורו, המלחין והאתנו-מוסיקולוג אנדרה היידו, באהבתו לחופש מוסיקלי וקריאת תגר במוסכמות. הוא הזמין את אביטל בעל הרקע המרוקאי/תימני, להשתתף בניהול פסטיבל הפיוט 2008 בירושלים. אביטל שעסק בנושאים אלה באותו הזמן קיבל את ההצעה בשמחה. לאביטל רקע רחב בתחום הג’אז עוד מתקופת התיכון. בתום שירותו הצבאי, אביטל עבר לניו יורק ונחשף לענקי ג’אז כגון בילי הארט וראשיד אלי, ודרכם התוודע לפתיחות, לעומק, ולאנרגיה של מסורת הג’אז האמריקאית. המפגש עם מסורת חיה ובועטת זו דחף את אביטל לחקור גם את המסורת היהודית-מרוקאית והמסורת התימנית שהיוותה מרכיב שולי בחייו כצעיר חילוני. הוא החל ללמוד מוסיקה ערבית קלאסית, במיוחד מהזרם המרוקאי-אנדלוסי, והקשיב בעיקר להקלטות של הפייטן המרוקאי הרב חיים לוק. לכן, כאשר הראל הזמין את אביטל לפסטיבל הפיוט בהשתתפות הרב לוק, אביטל זינק על ההזדמנות לנגן עם אחד מגיבוריו המוסיקלים. התוצאה הייתה צירוף יוצא דופן של נשמה ואיכות אשר סימנה תפנית בהתפתחות תרבות יהודית-ישראלית ייחודית. ההופעה המשותפת בפסטיבל הפיוט 2008 הייתה הצלחה אדירה, ובעקבותיה אביטל העלה בפני הראל את הרעיון ליסד הרכב משותף גדול. כשהוזמנו לפתוח את פסטיבל ישראל 2010, הראל הציע להרחיב את שיתוף הפעולה עם הרב לוק, וכך נולדה תזמורת ירושלים החדשה.

…צירוף יוצא דופן של נשמה ואיכות אשר סימנה תפנית בהתפתחות תרבות יהודית-ישראלית ייחודית.

הפרוייקט הראשון של התזמורת, אהבת עולמים, שילב לראשונה אלמנטים של ג’אז במופע המושתת על מסורת פיוט אנדלוסית. עם הרב לוק במרכז הבמה, חווית הסגנון הייחודי של תזמורת ירושלים החדשה, שמושרשת ביסודות האפריקאים והמזרח-תיכוניים של העבר היהודי, פותחה להצהרה אומנותית בעלת משמעות אוניברסלית. אלבום כפול של ההופעה ממאי 2010 יצא לאור בשנת 2011.

… חווית הסגנון הייחודי של תזמורת ירושלים החדשה, שמושרשת ביסודות האפריקאים והמזרח-תיכוניים של העבר היהודי, פותחה להצהרה אומנותית בעלת משמעות אוניברסלית.

מקאם ירושלם,הפרוייקט השני של התזמורת, הועלה לראשונה ב-2012 בעיר העתיקה בירושלים. היצירה היא פנטזיה מוסיקלית רב-תרבותית בשני חלקים. החלק הראשון מתחקה אחרי הכמיהה לירושלים הרוחנית והפיסית, שהציתה את דמיונן של עדות רבות, ומשלב מסורות מוסיקליות מהמזרח הכוללות מוסיקה תימנית, אתיופית, צפון אפריקאית וטורקית. החלק השני הוא מסע מוסיקלי הנע בין מוסיקה קלאסית מערבית לערבית, ג’אז ופלמנקו. ב”מקאם ירושלם” משתתפים הסקספוניסט-זמר האתיופי אבטה בריהון, החזן המרוקאי מיימון כהן, והזמרות הערביות-ישאליות לובנה סלאמה וחיה סמיר. המופע התקבל בהתלהבות רבה בתקשורת בישראל ותואר כ”הדבר הקרוב ביותר לביאת המשיח מבחינה מוסיקלית”.

ב- 2014 מתוכנן סיבוב הופעות של תזמורת ירושלים החדשה בארה”ב, קנדה, אירופה, וישראל. סיבוב ההופעות כולל אירוח של חודש מטעם מוזיאון הג’אז הלאומי בהרלם – בניו יורק, ויתן הזדמנות לחובבי מוסיקה מכל העולם לחוות את הסגנון הייחודי של התזמורת.