אהבת עולמים

אודות אהבת עולמים

תזמורת ירושלים החדשה החלה את דרכה עם פרוייקט הבכורה “אהבת עולמים”, והופיעה איתו לראשונה במאי 2010, בפסטיבל ישראל בירושלים. אלבום כפול של ההופעה יצא בשנת 2011.
הפרוייקט מושתת על מסורת המוסיקה האנדלוסית. הוא מציג כסולן את הרב חיים לוק, פייטן יליד מרוקו הידוע ברחבי העולם כווירטואוז ובעל כשרון נדיר להעביר את הרגש, הנשמה והסילסולים מרטיטי הלב המיוחדים למוסיקה אנדלוסית. במילותיו של עומר אביטל הוא “הבילי הולידיי שלנו”.

קראו עוד

אודות אהבת עולמים

תזמורת ירושלים החדשה החלה את דרכה עם פרוייקט הבכורה “אהבת עולמים”, והופיעה איתו לראשונה במאי 2010, בפסטיבל ישראל בירושלים. אלבום כפול של ההופעה יצא בשנת 2011.
הפרוייקט מושתת על מסורת המוסיקה האנדלוסית. הוא מציג כסולן את הרב חיים לוק, פייטן יליד מרוקו הידוע ברחבי העולם כווירטואוז ובעל כשרון נדיר להעביר את הרגש, הנשמה והסילסולים מרטיטי הלב המיוחדים למוסיקה אנדלוסית. במילותיו של עומר אביטל הוא “הבילי הולידיי שלנו”.

… [פרוייקט אהבת עולמים] מציג כסולן את הרב חיים לוק, פייטן יליד מרוקו הידוע ברחבי העולם כווירטואוז ובעל כשרון נדיר להעביר את הרגש, הנשמה והסילסולים מרטיטי הלב המיוחדים למוסיקה אנדלוסית. במילותיו של עומר אביטל הוא ‘הבילי הולידיי שלנו’.

יאיר הראל, המנהל האומנותי של התזמורת, חילק את ההופעה לשמונה פרקים בנושאים שונים, המבוססים על מחקרו לעומק המסורת של המוסיקה האנדלוסית. הפרקים: אביב, דיאלוג, אהבה, געגועים לאן?, גלות, נדודים, פנטזיה, ושמחה. המוסיקה שואבת השראה ממספר מקורות. ממנגינות פלמנקו מתקופת פרנקו אשר נהפכו למסורת אצל יהודי מרוקו שנחשפו אליהן בבתי הקולנוע הישנים בצדו הרחוק של מצר גיברלטר, ועד לגוספל ולבלוז. השלד של המוסיקה נשאר נאמן למודל המוסיקה האנדלוסית הקלאסית, ולסגנון המצוי במוסיקה צפון אפריקאית יהודית הכוללת בתוכה אלמנטים ערביים, אפריקאים, וברבריים.

עומר אביטל, המנהל המוסיקלי של התזמורת, לקח את הגרעין האינסטרומנטאלי של התזמורת האנדלוסית המסורתית – עוד, דרבוקה, וקמנג’ה (כינור מרוקאי) והוסיף עליו רובד של הרמוניות בלוז ואלמנטים צבעוניים מגוונים אחרים, כגון: הקונטרבס של אביטל עצמו, רביעיית כלי קשת, אוסף של כלי הקשה מזרחיים, שלישיית נשפנים הכוללת את נגן הסקסופון האמריקאי גרג טארדי, אנסמבל הפיוט שליד מכון בן צבי בניצוחו של הראל, ומוסיקאים אורחים נוספים – דניאל זמיר (סקסופון) ויורם אזולאי (טאר, או תוף אנדלוסי).

עוצמת הפרוייקט “אהבת עולמים” הינה מוסיקלית ותרבותית כאחד. התזמורת שמה את הפיוט האנדלוסי במרכז ומביאה לקדמת הבמה סגנון מוסיקלי שנחשב לטאבו בעשורים הראשונים לקום המדינה. דוגמא נהדרת למימד המוסיקלי והתרבותי של האלבום ניתן למצוא בקטע “צור שהחייני”, פיוט שנכתב על ידי הרב דוד בוזגלו, אחד ממוריו של הרב לוק וגדול המוסיקה המרוקאית המסורתית במאה ה- 20 אשר נפטר בשנת 1975.

התזמורת שמה את הפיוט האנדלוסי במרכז ומביאה לקדמת הבמה סגנון מוסיקלי שנחשב לטאבו בעשורים הראשונים לקום המדינה.

הדיאלוג החבוי ב”צור שהחייני” נותן לו את אופיו המיוחד. הרב בוזגלו חיבר פיוט זה על פי מנגינה ערבית של המלחין המרוקאי מוחמד פוייטה לקטע “עיילי חייני”. “צור שהחייני” מבוסס על קצב ברברי ועושה שימוש במודוס פנטטוני אפריקאי. אביטל מרחיב את הדיאלוג על ידי חיבור הפיוט לבלוז, שגם הוא פנטטוני. הסולו המחוספס של גרג טארדי, העשיר ברגש ובמוטיבים האופיינים למוסיקה מדרום ארה”ב, משתלב במוסיקה בטבעיות מפתיעה. חלקי המעבר הערביים מזכירים לנו שהמוסיקה היא אכן מוסיקה אנדלוסית קלאסית.

המימד התרבותי קיים גם לאורך ההקדמה הפואטית ל “שחרית לרבי דוד בוזגלו”, אשר נכתב על ידי ארז ביטון, משורר ישראלי עכשווי יליד מרוקו. למרות המורכבות הים תיכונית המרשימה וההיסטוריה המכובדת של הפיוט האנדלוסי, האליטה התרבותית בארץ ישראל התעלמה מקיומה של מוסיקה זו במשך זמן רב. עם זאת, ב”אהבת עולמים”, ביטון מדקלם “כי בלכתי אחרי, הגעתי אחרייך, רבי דוד בוזגלו!” והוא קורא לרב דוד, הפייטן שהלחין באופן כמעט אלמוני יצירות מופת אמנותיות במשך כל חייו, ומזמינו: “צא מהפינה, אל בימת הבמות”. וכפי שמדגימים לנו ב”אהבת עולמים”, הגיע הזמן לשמוע ולראות בעצמכם…

השיר המרוקאי המקורי, “עיילי חייני,” בביצוע מוחמד פויטה (1928-1996):

בביצוע מורחב, מפותח ומשוכלל של תזמורת ירושלים החדשה:

חזרה למצב קודם