מקאם ירושלם

אודות מקאם ירושלם

“מקאם ירושלם” הוא פנטזיה מוסיקאלית רב תרבותית בשני חלקים והפרוייקט השני של תזמורת ירושלים החדשה. הפרוייקט פתח את פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת, בעיר העתיקה ב – 8 בספטמבר 2012. לערב אחד היתה ירושלים לעיר שמחברת בין אוצרותיה התרבותים להדדיות מפרה, עם חזון של אחדות ואחווה של הקהילות והמסורות השונות המאפיינות את העיר.

קראו עוד

אודות מקאם ירושלם

“מקאם ירושלם” הוא פנטזיה מוסיקאלית רב תרבותית בשני חלקים והפרוייקט השני של תזמורת ירושלים החדשה. הפרוייקט פתח את פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת, בעיר העתיקה ב – 8 בספטמבר 2012. לערב אחד היתה ירושלים לעיר שמחברת בין אוצרותיה התרבותים להדדיות מפרה, עם חזון של אחדות ואחווה של הקהילות והמסורות השונות המאפיינות את העיר.

…”מקאם ירושלם” הוא פנטזיה מוסיקאלית רב תרבותית בשני חלקים

השם העברי-ערבי של הפרוייקט נבחר בשל הרבדים השונים של משמעות המילה, ומגדיר את החזון התרבותי מוסיקאלי של תזמורת ירשלים. “מקאם” הוא המונח הערבי למילה “מקום”. “ירושלם” הוא אחד משמותיה הרבים של העיר שמקורו בשורש ש.ל.מ. – “שלם”. מקאם ירושלם מתייחס לירושלים כמקום (פיסי) , לירושלים כמודוס מוסיקלי (דמיוני) ולירושלים כחזון של משהו שלם המייצג את שילובם של הקהילות והמסורות השונות בעיר. השם מיצג את המימד הערבי והמימד היהודי, את העתיק והמודרני, ואת החילוני והדתי בירושלים.

מקאם ירושלם מתייחס לירושלים כמקום (פיסי) , לירושלים כמודוס מוסיקלי (דמיוני) ולירושלים כחזון של משהו שלם המייצג את שילובם של הקהילות והמסורות השונות בעיר.

הקונספט והמבנה של החלק הראשון של “מקאם ירושלם” פותחו על ידי המנהל האמנותי של התזמורת, יאיר הראל. הראל השתמש במסורות המגוונות של מוסיקת המזרח, הכוללות מוסיקה תימנית, אתיופית, צפון אפריקאית, וטורקית, כדי לחקור את הכמיהה לירושלים שהציתה את דמיונן של עדות רבות. המרכיבים השונים של חלק זה מבוססים על מודוסים מזרחיים, “מקאמאט”, הבנויים ממנגינות חדשות שהולחנו לטקסטים מסורתיים, לצד שמירה על חומרים עתיקים בעיבודים עכשויים. הסולנים שהשתתפו בחלק זה כוללים את הסקספוניסט-זמר האתיופי אבטה בריהון, החזן המרוקאי מיימון כהן, והזמרת הערבייה-ישראלית לובנה סלאמה. האנסמבל שליד מכון בן צבי בניצוחו של יאיר הראל השתתף בשני חלקיה של התוכנית.

…לערב אחד היתה ירושלים למה שהיא יכולה הייתה להיות, למה שהיא צריכה היתה להיות: עיר שמחברת את שונותה לאחדות מפרה הדדית.
יון פדר, Ynet

חלקו השני של מקאם ירושלם הוא “הזורעים בדמעה”, יצירה בת שלושה פרקים מאת עומר אביטל. מקור ההשראה ליצירה בתהילים, פסוק קכ”ו: “הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו”. הלחן של אביטל, אשר נכתב במיוחד עבור “פסטיבל למוסיקה מקודשת,” משקף את רוח הפסוק בחגיגיות ובשמחה. העיבודים משלבים מוסיקה קלאסית מערבית עם מוסיקה קלאסית ערבית, בתוספת אלמנטים של ג’אז, פלמנקו ושירה בביצוע הזמרת הערבייה-ישראלית חיה סמיר. בשיאים המסחררים של המוסיקה, הקווים המפרידים בין הסגנונות נעלמים ונוצרת חוויה אוניברסלית של הנאה צרופה.

העורך הראשי של אתר Ynet, יון פדר, הרעיף מחמאות על “מקאם ירושלם” ותיאר את הפרוייקט כ”מרגש כמו ביאת המשיח.” הוא קרא למופע “מושלם” והוסיף: “לערב אחד היתה ירושלים למה שהיא יכולה הייתה להיות ולמה שהיא צריכה היתה להיות: עיר שמחברת את שונותה לאחדות מפרה הדדית”. דברים אלו משקפים את מטרת התזמורת ליצירת שיח מוסיקלי מרגש המייצג את החברה הישראלית הרב-תרבותית.

חזרה למצב קודם