עומר אביטל
צילום: שמוליק בלמס

עומר אביטל

מנהל מוסיקלי

עומר אביטל הוא מלחין בעל חזון, מוסיקאי וירטואוז, ומנהיג הרכבים מוכשר. האנסמבלים חוצי-הז’אנרים שלו מספקים לקהל בעולם מוסיקה משמחת וקצבית וערך רוחני כאחד. הביקורות מהללות את אביטל כ”מיוחד במינו” (ניו יורק טיימס), “מקורי בצורה מסעירה” (ג’אזיז), ו”אחד המוסיקאים המלהיבים ביותר שנראו בסצנת הג’אז בעשרים שנה האחרונות” (דאון-ביט). בטיים אוט ניו יורק נכתב שבעוד הרבה שנים, כאשר אנשים יזכרו ב”סמולס” – מועדון הג’אז הקטן שבמרכז הווסט וילג’ – הבסיסט עומר אביטל יזכר כשם נרדף למקום עצמו כמו ששמו של הפסנתרן ביל אוונס קשור למועדון ה”וילג’ ואנגארד”, והשם של ת’לוניוס מונק מתקשר עם מועדון ה”פייב ספוט קפה” המקורי.

בעוד הרבה שנים, כאשר אנשים יזכרו ב”סמולס” – מועדון הג’אז הקטן שבמרכז הווסט וילג’ – הבסיסט עומר אביטל יזכר כשם נרדף למקום עצמו כמו ששמו של הפסנתרן ביל אוונס קשור למועדון ה”וילג’ ואנגארד”, והשם של ת’לוניוס מונק מתקשר עם מועדון ה”פייב ספוט קפה” המקורי.
טיים אאוט ניו יורק

אביטל נולד בגבעתיים למשפחה ממוצא מרוקאי-תימני, והחל ללמוד גיטרה קלאסית בגיל צעיר. התיאבון שלו למוסיקה ולרוחניות הובילו אותו לחקור בצורה אינטסיבית את הבי-בופ של צ’רלי פרקר, באד פאוול, ות’לוניוס מונק עוד בשנותיו בתיכון. לאחר שנה בתזמורת צה”ל, אביטל נסע לניו יורק, שם התקבל ללימודי ג’אז באוניברסיטת ניו סקול היוקרתית. אביטל נשאב לפתיחות, לעומק, ולאנרגיה של מסורת הג’אז האמריקאית. הוא ביסס את עצמו כאחד הבסיסטים המבטיחים של דורו והופיע, הקליט, והשתתף בסיבובי הופעות עם אגדות ג’אז כגון רוי היינס, ג’ימי קוב, אל פוסטר, וראשיד עלי. כמלחין מצטיין, מעבד מוסיקלי, ומנהיג הרכבים, אביטל הפך לאחת הדמויות הבולטות במועדון הג’אז “סמולס” בתקופת הפריחה שלו בשנות ה-90.

ב- 1997, חברת התקליטים אימפולס הקליטה את האלבום “ג’אז במחתרת: ישיר מהסמולס”, שכלל את ההרכב של עומר אביטל. החברה חתימה את אביטל ב-1998 ומיד הקליטה את אלבום הבכורה שלו, “ראש השטן”. הואיל ואימפולס נקנתה על ידי הלייבל “ורב” הוצאת האלבום לא יצאה לפועל בגלל פוליטיקה בין החברות. אביטל הקליט והוציא את האלבום “חשוב עם הלב”, בנוסף למספר אלבומים בהם שימש ראש הרכב או מלווה, עם מובילי אמני הג’אז בניו יורק. בתוך הקלטות אלה נכללים שני אלבומים עם ראשיד עלי, המתופף המפורסם אשר הקליט עם ג’ון קולטריין בשנות ה-60.

היצירתיות של אביטל בשנות ה-90 הבטיחה את מקומו כאחד הנגנים הבולטים בסצנת הג’אז בניו יורק באותה תקופה. אביטל הוא מסוג האמנים שתמיד מחפשים מקורות חדשים להשראה ואשר מוכנים להשקיע עבודה קשה כדי להרחיב את השליטה ברובדים השונים של אומנותם. ב- 2002 הוא עזב את סצנת הג’אז בניו יורק וחזר לישראל על מנת לחקור לעומק סגנונות מוסיקלים שונים. הוא התעמק בעיקר במוסיקה קלאסית מערבית, מוסיקה קלאסית ועממית ערבית, בזמר העברי של ימי ההתיישבות הארץ ישראלית, ובמורשת הפיוטים במיוחד ממרוקו ותימן. אביטל לא נעלם לגמרי מעולם הג’אז באותה תקופה, וביחד עם מוסיקאי ג’אז ישראליים וחבריו הטובים שהתעניינו באותם תחומים, הוא הקים את רביעיית “ט’רד וורלד לאב”. הלהקה, יצרה סאונד ישראלי ייחודי שהפך לאחד מסימני ההכר המצליחים ביותר של הג’אז הישראלי, והוציאה את האלבומים: “ט’רד וורלד לאב סונגס” ב – 2003, “אבנים” ב – 2004 ואת “סקיצות תל-אביב” ב- 2006. עם חזרתו לניו יורק ב- 2005, והחל לעבוד עם חבריו מהסצנה של מועדון “סמולס”. באותה תקופה הוא הוציא את האלבומים: “האומנות העתיקה של הנתינה”, “ארייול”, “אסקינג נו פרמישן” (2006), ואת “רום תו גרוו” ו”ניו בלוז” (2007). ב- 2008 הוא הלחין את הקונצ’רטו לבס, “ליבי במזרח ואנכי בסוף המערב – וידוי של יהודי-ערבי בארץ ישראל”, בו הוא הרחיב ופיתח את המוסיקה המזרחית. בשלב זה כל האלמנטים שמרכיבים את אישיותו האומנותית – ישראלי, יהודי, אמריקאי, ערבי ואירופאי – חברו יחד לדרגה חדשה שמלכדת אלמנטים שונים לדו-שיח מוסיקלי מרשים וראשון מסוגו. היצירה בוצעה בתאטרון ירושלים והוקדשה לאליהו אביטל, אביו של עומר, אשר נפטר שנה קודם. בשיתוף עם המוסיקולוג הידוע ישראל בורוכוב, אביטל הלחין והקליט את “דבקה פנטזיה,” המחדשת שירים ישראליים ישנים מתקופת ההתיישבות תוך הדגשת השורשים הבדואים של המוסיקה. “דבקה פנטזיה” יצא ב- 2009 והתקבל בהתלהבות רבה בקרב המבקרים. באותה שנה הלחין אביטל את היצירה “שיר של ארץ” – שעוסקת בתרבות המזרח התיכון ומעשירה את האלמנטים היהודיים, ערביים וצפון אפריקאיים של המוסיקה. הוא הפיע עם היצירה ב- 2009 באולם מרקין בניו יורק.

כאשר הם קיבלו הזמנה להיות מופע הפתיחה של פסטיבל ישראל 2010, הראל הציע להרחיב את השיתוף פעולה עם הרב לוק, וכך נולדה תזמורת ירושלים החדשה. אביטל והראל נתנו את השם אהבת עולמים לפרוייקט הבכורה של התזמורת, והתוצאה הייתה שילוב יוצא דופן של נשמה, מסורת, מקוריות, ואיכות מוסיקלית.

ב- 2008 יאיר הראל הזמין את אביטל להשתתף בפסטיבל הפיוט בירושלים עם הפייטן המרוקאי הרב חיים לוק. אביטל, ששמע הקלטות של הרב אך לא הכיר אותו אישית זינק על ההזדמנות לנגן עם אחד הגיבורים המוסיקלים שלו. ההופעה המשותפת הייתה להצלחה אדירה, שבעקבותיה הם הוזמנו להיות מופע הפתיחה של פסטיבל ישראל 2010. כך נולדה תזמורת ירושלים החדשה. פרוייקט הבכורה של התזמורת נקרא “אהבת עולמים” – שילוב יוצא דופן של נשמה, מסורת, מקוריות, ואיכות מוסיקלית. אלבום כפול של ההופעה יצא ב – 2011.

בעוד אביטל עמל על איחוד עולמות מוסיקליים שונים, הוא נשאר פעיל במגוון חזיתות. ב- 2010 הוא הקליט את השיח המוסיקלי המורכב “יס” עם עלי ג’קסון (המתופף של תזמורת הג’אז של לינקולן סנטר) ואהרון גולדברג, איתם הוא מנגן כבר שנים ארוכות. אביטל הפיק שלושה אלבומים נוספים: את “ימן בלוז”, האלבום בעל המקצבים הים-תיכוניים, את “פרי פור אוור” אשר מתאפיין בסווינג מלהיב וממכר, ואלבום הופעה חיה ממועדון “סמולס” עם גוון בלוז, הנקרא “סוויט אוף דה איסט”. האלבום נמצא ברשימת האלבומים הטובים ב”דאון ביט” לשנה זו, קיבל את תואר אלבום השנה מתחנת הרדיו הצרפתית “טה אס אף ג’אז” ונבחר על ידי סינדיקט הרדיו האמריקאי “אן פי אר” לאחד מעשרת האלבומים המובילים של 2012. באותה שנה הוציאה “טרד וורלד לאב” את אלבומה החמישי “סונג אנד פורטרייט”, והראל ואביטל חזרו לעבוד על הפרוייקט השני של תזמורת ירושלים החדשה, “מקאם ירושלם”. ההופעה התקיימה בעיר העתיקה בירושלים והתקבלה בהתלהבות רבה בתקשורת הישראלית (“מרגשת כמו ביאת המשיח”).

עומר אביטל ימשיך להסתובב בעולם עם הרכביו המוסיקלים המגוונים, להלחין מוסיקה נהדרת, ולעדן ולפתח ז’אנרים מוסיקליים חוצי גבולות לשיא מחשמל של סאונד אנושי מרגש.